
























מגורים עבור אנשים עם מוגבלות פיזית
שיפוץ ועיצוב מבנה לנכים עצמאיים במבנה המכבסה ההיסטורי של קיבוץ מזרע, משולב בסליק נשק לשימור
הפרויקט: שיפוץ והנגשה של מבנה היסטורי ליצירת 6 יחידות סטודיו למגורים של אנשים עם מוגבלויות, המתמודדים עם אתגרים פיזיים בתפקוד היום-יומי, בדגש על התנהלות עצמאית איכותית והשתלבות בחיי הקהילה
שטח: 140 מ"ר
מיקום: קיבוץ מזרע
הושלם: 2021
צילום: LUZ
תכנון ועיצוב של 6 יחידות דיור בשטח 25-20 מ"ר, בנוסף לסליק נשק היסטורי עם כניסה נפרדת, במבנה קיבוצי טיפוסי ומאורך בשטח של 140 מ"ר. האתגר היה תכנון של מבנה עכשווי שעומד בכל תקני הנגישות ומאפשר התנהלות עצמאית מיטבית; ובמקביל מבטיח את המשך קיומם של פרופורציות, חומריות ואלמנטים מבניים שאפיינו את האדריכלות הפשוטה של מדינת ישראל הצעירה במבנה הישן.
בתכנון עבור אנשים עם מוגבלויות פיזיות שום דבר אינו "סטנדרטי" או מובן מאליו. כל פרט, גדול כקטן, צריך להתאים ליכולותיהם ולצרכיהם של הדיירים. במדינת ישראל קיימים תקני נגישות, אך אנו מאמינות כי בנוסף לכך נדרשת התאמה מיוחדת עבור כל אחד מהדיירים תוך שימת לב לבטחונו ולמקסימום עצמאות עבורו.
בכל בית קיימים אלמנטים "סטנדרטיים" רבים, שנראים לנו מובנים מאליהם: רוחב הכניסה, גובה משטח העבודה במטבח, מיקום האסלה או האופן בו פותחים וסוגרים את הדלת. אפילו היכולת להרים יד ולקחת משהו מהמדף, או להגיע לשקע בגב המטבח נראית לנו מובנת מאליה. כאן היה חשוב ביותר לתכנן את הדירות כך שלא תהיה שום פינה שהדיירים אינם יכולים להגיע אליה, וכן לאפשר טווח תזוזה נעים ומרווח לדייר ולצוות שמגיע לסייע.
בתכנון שלנו שילבנו בין הנדסת האנוש הנדרשת, זו שבחוק וזו האישית, לבין הרצון להתרחק מהתפיסה העיצובית של 'מוסד שיקומי'. יצרנו חלל ביתי בעיצוב חם, נעים, אסתטי ועכשווי, שהעזרים הנדרשים מוטמעים בו. בחרנו להשתמש בחומרים שמאפיינים את הבנייה בקיבוץ ושהיו במבנה גם טרם השיפוץ: טרצו, בטון, טיח לבן ועץ ושילבנו אותם עם גווני ירוק, כדי להכניס את הטבע הנשקף מהחלונות פנימה.
הדירות תוכננו על ידינו בצורת ר', כשהחדרים הרטובים והמטבחים צמודים זה לזה, ומשתלבים זה בזה. לכל שימוש במבנה הותאמה פרופורציה של חלון כך שיהיה נוח לתפעול, יתאים לשימוש וישמור על ה"קצב" ומיקומי הפתחים שאפיינו את המבנה ההיסטורי.
פינת העבודה והלימוד משמשת גם כשולחן אוכל, גובהה מתכוונן וניתן לשינוי בכל זמן נתון; במטבחון: הגובה נמוך מהסטנדרט כדי לאפשר גישה נוחה למשטח העבודה. מתחת לכיור לא תוכננו ארונות, אלא דלתות בפתיחה של 180 מעלות, כדי לאפשר כניסה עם כיסא גלגלים מתחת לשיש. ברז מותאם מוקם לצד הכיור, כדי שניתן יהיה לשטוף כלים או למלא סירים בקלות מהכיסא, שקעי חשמל מוקמו בקדמת השיש לנגישות מלאה, ואפילו הידיות הן חלק אינטגרלי מהנגרות על מנת להפחית ככל הניתן אלמנטים הבולטים לתוך מרחב התנועה;
חדרי הרחצה חופו בשני סוגי ריצופים קונטרסטיים, ליצירת ניגודיות גדולה בין אזור הכיור וההתארגנות, לאזור השירותים והמקלחת. יש בכך חשיבות גדולה ליכולת ההתמצאות בחלל, במקרה של דיירים עם קשיי ראייה.
גם במעטפת המבנה בחרנו בחלונות ודלתות בעלי גוון כהה על רקע החזית הבהירה, כדי להקל על ההתמצאות של הדיירים במרחב בכל שעות היום. המעקות השחורים מובילים את הדרך אל החדרים ואל הרמפה, ומסביב יש שביל גישה אל רחבת טעינה לכסאות הגלגלים החשמליים.
כל אזור התנועה והמבואות לחדרים מקורה בגגון שהתווסף למבנה, ומשתלב בחומריות ובשפה האדריכלית שלו. הגגון החדש ממשיך את הגגון הבנוי הקיים (עליו שמרנו בתוספת העמוד שמחזיק אותו), ושומר על קו הגגון הקל שהיה קיים בעבר.
עד שעברו למבנה, חיו חלק מהדיירים במוסדות והוסטלים ויש גם כאלו שנשארו לגור עם ההורים בגיל מבוגר כדי לקבל את התמיכה הצמודה. כאן, הדיירים מלווים ונתמכים באנשי צוות שנמצאים במנותק ממבנה המגורים ובכך מתאפשרת עצמאותם. בכל בוקר הם מכינים לעצמם את ארוחת הבוקר, מתארגנים לבד ויוצאים ליום עבודה או לימודים. הנוכחות שלהם במרחב הפיזי והחברתי של הקיבוץ משלבת אותם היטב בפעילויות משותפות עם חברי הקיבוץ.
בתור אדריכליות אנחנו מרגישות שנפלה בחלקנו זכות מקצועית להיות חלק מפרויקט כזה, לאתגר את עצמנו בתכנון שמשלב ישן וחדש, ערכים של היסטוריה ומורשת עם עקרונות של נגישות ומודעות חברתית. אנחנו מתרגשות להיות חלק מהשינויים הגדולים הללו שנותנים לדיירים חוויית חיים חדשה לגמרי, גם ביכולת לאפשר עצמאות כל כך משמעותית, גם ביצירת התחושה הביתית וגם בחיזוק השילוב שלהם בקהילה .
